בעידן הדיגיטלי, מצלמות אבטחה הפכו לחלק בלתי נפרד מנוף החיים הישראלי – מבניני מגורים ועסקים ועד מרחבים ציבוריים. אולם מאחורי עדשות המצלמות מסתתר מתח מתמיד בין שני ערכים חשובים: הצורך לשמור על ביטחון ובטיחות מחד, לבין זכות היסוד לפרטיות מאידך. המשפט הישראלי מכיר בזכות לפרטיות כזכות יסוד חוקתית המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
ב-14 באוגוסט 2025 נכנס לתוקף תיקון היסטורי שמשנה את המציאות לכל מי שמפעיל מצלמות אבטחה בישראל. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות העניק לרשות להגנת הפרטיות סמכויות אכיפה נרחבות, ומאפשר לכל אדם שמצולם להגיש תביעה אזרחית בסכום של עד 10,000 ש"ח – גם ללא הוכחת נזק
המסגרת החוקית: חוק הגנת הפרטיות ותיקון 13
הבסיס החוקיחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, מהווה את המסגרת הבסיסית להסדרת השימוש במצלמות אבטחה. החוק מעניק הגנה למידע אישי ומסדיר את אופן השימוש במצלמות שמתעדות אנשים.מהפכת תיקון 13תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות אושר במליאת הכנסת באוגוסט 2024 ונכנס לתוקף ב-14 באוגוסט.
התיקון מסמן מעבר ממשטר הנחיות ואכיפה רכה למשטר אכיפה קשיח עם סנקציות כלכליות משמעותיות.השינויים המרכזיים בתיקון 13:הרשות קיבלה סמכויות חקירה, פיקוח ואכיפה נרחבות מול גופים פרטיים וציבוריים כאחד, שכוללות בין היתר קיום בירורים מנהליים והטלת קנסות ועיצומים כספיים משמעותיים.
התיקון מביא עמו חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות בקטגוריות ארגונים מסוימות, לרבות גופים ציבוריים, ספקים חיצוניים המעבדים מידע עבור גופים ציבוריים, ארגונים העוסקים בסחר במידע, וארגונים המבצעים ניטור שיטתי.
עקרונות היסוד לשימוש במצלמות אבטחה
כל שימוש במצלמת אבטחה חייב לעמוד במבחן משולש: תכלית לגיטימית, מידתיות, ושקיפות. הבה נפרט:
1. תכלית לגיטימית
הצבת מצלמה חייבת להתבסס על מטרה מוגדרת, מפורשת וכשרה שנקבעה מראש ובכתב. מטרות לגיטימיות יכולות לכלול אבטחת המקום, הגנה על רכוש, מניעת פשיעה או שמירה על בטיחות הציבור.
2. עקרון המידתיות
יש לבחון האם ההצבה והשימוש במצלמה הם המינימום הדרוש להשגת המטרה. לפני התקנת מצלמות, מעסיקים צריכים לבחון טכנולוגיות חלופיות שפגיעתן בפרטיות פחותה.
3. שקיפות
חובה ליידע את הציבור והעובדים על קיום המצלמות באופן ברור וגלוי.
דרישות חובה לפי תיקון 13
שילוט תקני
החוק מחייב הצבת שלטים ברורים ותקניים בכל מקום שבו מותקנות מצלמות – לא רק במרחבים פרטיים כמו שהיה בעבר, אלא גם בעסקים, משרדים ובמרחבים ציבוריים.
מה חייב להופיע בשילוט:
- הודעה ברורה כי המקום מצולם
- מטרת הצילום
- שם בעל המאגר
- פרטי קשר למתן מידע נוסף
השלט הוא לא רק דרישה חוקית – הוא גם אמצעי הרתעה.
שמירת הקלטות לתקופה מוגבלת
ברוב המקרים אין לשמור הקלטות מעבר ל-30 ימים, אלא אם קיימת הצדקה חוקית אחרת. עסקים טעוני רישוי, כגון מסעדות, פאבים, מועדונים וחנויות נוחות, משטרת ישראל דורשת מהם לשמור את צילומי האבטחה לתקופה של 30 יום לפחות .
אבטחת מידע
חובה להגן על ההקלטות באמצעים מתקדמים – סיסמאות חזקות, הרשאות גישה מוגבלות, הצפנה וגיבוי מאובטח.
מאגר צילומי האבטחה כפוף במלואן לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017.
זכות עיון
לכל אדם מצולם יש זכות לפנות ולבקש לדעת אם נשמרו לגביו נתונים, ולקבל מענה בהתאם לנוהל מסודר.
מצלמות אבטחה במקום העבודה
מצלמת וידאו המותקנת במקום העבודה יכולה לתעד באופן מקיף ומתמשך את כלל התנהלותו של העובד במהלך יום העבודה, ועלולה לפגוע באורח חמור בפרטיות העובדים.
חובות המעסיק
על המעסיק לקבוע מדיניות מפורשת ומפורטת בנוגע לשימוש במצלמות אבטחה ומעקב במקום העבודה ולהודיע על מדיניות זו לעובדים.
אסור להתקין מצלמות נסתרות במקום העבודה או לצלם עובד ללא ידיעתו.
מקומות מותרים ואסורים
מותר להתקין מצלמות:
- אזורים ציבוריים במקום העבודה, כגון מסדרונות ומבואת הכניסה למשרד, במיוחד מתחמים בעסק הפתוחים ללקוחות ולציבור הרחב
- במקומות בהם מוצבות מערכות מידע ומחשוב רגישות
אסור להתקין מצלמות:
- חדרי שירותים, מלתחות, מקלחות ותאי הלבשה – הצבת מצלמה במקומות אלו מהווה פגיעה קשה וחמורה בפרטיות
- משרדים אישיים של עובדים
הקלטת קול
שימוש במצלמה המקליטה קול עלול להוות עבירה חמורה על פי חוק האזנת סתר. חל איסור גורף על שימוש במצלמות אבטחה לצורך הקלטת שיחות, שכן פעולה כזו מהווה "האזנת סתר" האסורה.
השלכות על זכויות העובד
עובד שהצבת המצלמות נעשתה שלא בהתאם לחוק ופגעה בפרטיותו, יכול להתפטר ולתבוע פיצויי פיטורים
מצלמות בבית פרטי
מצלמה הפונה לשטח פרטי בלבד מותרת בדרך כלל. עם זאת, גם במקרה זה, חוק הגנת הפרטיות חל אם המצלמה מתעדת אנשים שאינם בני הבית, כגון אורחים, מטפלים או עובדי משק בית.
יש לצלם רק את מה שנדרש להגנה על הבית ולהימנע מזוויות שחודרות לשטח שכנים
מה מותר ומה אסור?
| מקום/פעולה | ✅ מותר | ❌ אסור |
|---|---|---|
| מקום העבודה | מסדרונות, קבלה, אזורים ציבוריים | חדרי שירותים, מלתחות, משרדים אישיים |
| בניין משותף | לובי, חניה (באישור דיירים) | דירות פרטיות, מעלית (ללא אישור) |
| חנויות ועסקים | אזור המכירה, מחסן, קופות | חדרי הלבשה, חדרי עובדים (ללא הסכמה) |
| רחוב ציבורי | צילום כללי למטרות אבטחה | מיקוד על בתים פרטיים של שכנים |
| הקלטה | וידאו בלבד למטרות אבטחה | הקלטת קול (האזנת סתר) |
| שמירת צילומים | עד 30 יום (לרוב) | מעבר ל-30 יום ללא הצדקה |
| שילוט | שלט ברור עם כל הפרטים | מצלמות נסתרות ללא יידוע |
| גישה לצפייה | רק לבעלי סמכות מוגדרים | עובדים/אנשים ללא הרשאה |
| שיתוף צילומים | למשטרה/בית משפט עם צו | פרסום ברשתות חברתיות, העברה לצד ג' |
| זווית צילום | אזור הנכס הפרטי בלבד | חצרות שכנים, חלונות בתים סמוכים |
| תחזוקה | בדיקה תקופתית של המערכת | הזנחה או אי-תפקוד של המצלמות |
| מטרת השימוש | אבטחה, מניעת פשיעה | מעקב אחר עובדים/אנשים ספציפיים |